הקדמה
היות והמושגים בעולם הבירה מופיעים ברובם במאמרים מקצועיים, מתכונים וספרות באנגלית, ריכזתי כאן מילון מושגים מסודר לפי סדר ABC.
המילון נועד לספק תרגום ותיאור קצר לכל מונח – כך שניתן יהיה להבין בקלות טקסטים מקצועיים ולשלב את הידע גם בשיח וביישום המעשי.
במידה ויש הערות והארות – אשמח לקבל
A
Acetaldehyde (אצטאלדהיד) → תוצר לוואי של תסיסה; נותן טעמי תפוח ירוק.
Acetic Acid (חומצה אצטית) → נותנת ריח/טעם של חומץ; נגרמת תוצר של חומצה אצטית.
Acid Rest (מנוחת חומציות) → שלב מוקדם במאש (~35°C) המוריד pH ומפרק בטא־גלוקנים.
Acid Washing (שטיפת שמרים בחומצה) → טיפול להשמדת חיידקים לפני שימוש חוזר בשמרים.
Acrospire (נבט) → הנבט היוצא מגרגר השעורה בתהליך הלתתה.
Adjunct (תוסף דגן/סוכר) → דגנים לא מולתתים (תירס, אורז) או מקורות סוכר נוספים (דבש, סירופים).
Aflatoxin (אפלאטוקסין) → רעלן מסוכן מעובש בגרעינים (Aspergillus); בעיה באחסון לתת.
Aleurone Layer (שכבת אליאורון) → שכבה בגרעין השעורה שמייצרת אנזימים בעת הלתתה.
Alcohol / Ethanol (אלכוהול / אתנול) → האלכוהול העיקרי בבירה; יוצר תחושת חום.
Alcohol by Volume – ABV (אחוז אלכוהול בנפח) → מדד סטנדרטי לריכוז האלכוהול בנפח.
Alcohol by Weight – ABW (אחוז אלכוהול במשקל) → מדד אלטרנטיבי; תמיד נמוך מ־ABV.
Alcoholic (אלכוהולי) → תחושת חום/חריפות מאלכוהול גבוה.
Ale (אייל) → בירה מותססת בשמרי תסיסה עליונה בטמפ’ חמה.
Ale Yeast (שמרי אייל) → Saccharomyces cerevisiae; מייצרים אסטרים וטעמים פירותיים.
All Extract Beer (בירה מרכז לתת) → בירה המבוססת רק על רכז לתת.
Alpha Acids (חומצות אלפא) → חומצות בכשות המרות; איזומריזציה ברתיחה → איזו-אלפא.
α-Amylase (אלפא עמילאז) → אנזים במאש הפועל בטמפ’ גבוהה; יוצר דקסטרינים
β-Amylase (בטא עמילאז) → אנזים הפועל בטמפ’ נמוכה; יוצר מלטוז.
Amylose (עמילוז) → עמילן ליניארי; מתפרק לאט יותר.
Amylopectin (עמילופקטין) → סוג של עמילן שמתפרק בקלות יחסית.
Anthocyanogens (אנתוציאנוגנים) → פנולים מהלתת; משפיעים על צבע, עלולים לגרום עכירות.
Apparent Attenuation (נצילות הסוכרים בפועל) → אחוז הסוכרים שנוצלו בתסיסה (OG מול FG).
Aromatic Hops (כשות ארומה) → כשות שהיעוד שלו זה ארומה, מוספים לרוב בסוף הבישול או בקירור או בתסיסה.
Astringency (עפיצות) → תחושת יובש/מרירות בפה
Attenuation (ניצולת) → שיעור הסוכרים שהשמרים ניצלו בפועל.
Autolysis (אוטוליזה) → פירוק שמרים מתים; טעמי גומי/בצל/ירק.
ATNC (תרכובות ניטרוזאמין) → תרכובות חנקניות מסרטנות; כיום כמעט ונעלמו.
B
Barley (שעורה) → הדגן העיקרי ללתת.
Barrel (חבית / בארל) חבית עץ ליישון
Bacteria (חיידקים) → מזהמים נפוצים (לקטיים, אצטיים).
Beer Engine (משאבת בירה) → משאבת יד לשיטת מזיגת הקאסק
Beta Acids (חומצות בטא) → חומצות בכשות; פחות מרירות, יותר יציבות.
Biotin (ביוטין) → ויטמין החיוני לצמיחת שמרים.
Bitterness (מרירות) → טעם מרכזי מבירה; איזו-אלפא.
IBU – International Bitterness Units (יחידות מרירות) → מדד המרירות.
Bittering Hops (כשות למרירות) → כשות שמוסיפים בתחילת הרתיחה.
Blending (בלנדינג / ערבוב) → ערבוב בירות שונות לאיזון.
Body (גוף הבירה) → תחושת המלאות בפה.
Boiling (רתיחה) → שלב קריטי: חיטוי, מיצוי כשות.
Bottle Conditioning (קונדישנינג בבקבוק) → הגזה טבעית בסוכר.
Bottom Fermentation (תסיסה תחתונה) → שמרי לאגר; טמפ’ קרה, שמרים שוקעים.
Brettanomyces (ברטאנומיצס) → שמרים "פראיים" – טעמי חמוץ/עור/אסם.
Brew Kettle (סיר הבישול) → כלי או מערכת לשלב הרתיחה.
Bright Beer (בירה צלולה)
Burton Union System (מערכת ברטון יוניון) → מערכת תסיסה בחביות עם החזרת קצף.
Bung (פקק חבית) → פקק סגירה.
Bung Hole (חור מילוי) → פתח בחבית.
Burtonisation (ברטוניזציה) → התאמת מינרלים במים לבירות סטייל ברטון.
Burton Snatch (ניחוח בורטון) → ריח גפריתי אופייני למי ברטון.
Byproducts (תוצרי לוואי) → תרכובות משניות: אסטרים, דיאצטיל וכו’.
C
Calandria (קלנדריה) → מערכת חימום פנימית/חיצונית למערכת הבישול, משפרת יעילות.
Calcium Carbonate – CaCO₃ (סידן פחמתי / גיר) → מינרל במים; מעלה pH
Calcium Oxalate (סידן אוקסלט) → גורם לעכירות ומשקעי "אבן בירה".
Calcium Sulfate – CaSO₄ (גבס / ג׳יפסום) → מינרל; מדגיש מרירות/כשות.
Caramel (קרמל) → תוצר חימום סוכרים; צבע וטעם.
Carbohydrates – סוכרים ועמילנים.
Carbon Dioxide – CO₂ (פחמן דו־חמצני) → תוצר לוואי של תסיסה; אחראי לגיזוז.
Carbonation (פחמוץ / קרבונציה) → הכנסת CO₂ לבירה; טבעי או מאולץ.
Carrageenan (קרגינן) → תוסף הצללה מאצות;משקיע את החלבונים.
Caryophyllene (קריופילן) → שמן אתרי בכשות; נותן ניחוחות חריפים.
Cask (קאסק / חבית אנגלית) → חבית לשיטת מזיגה של קאסק- בירה כמעט ללא גיזוז
Cask Breather (ווסת קאסק) → מזרים CO₂ לחלל חבית; מונע חמצון.
Cask Conditioning (קונדישנינג בחבית) → תסיסה/הגזה טבעית בתוך חבית.
Cellaring (יישון במרתף) → אחסון ויישון בירה בטמפ’ מבוקרות
Chill Haze (עכירות קור) → עכירות זמנית בקירור; חלבון+טאנין.
Closed Fermentation (תסיסה סגורה) → תסיסה בכלי אטום; מונעת זיהום/חמצון.
Cold Break (קולד ברייק) → שקיעת חלבונים/טאנינים בעת קירור מהיר.
Color (צבע) → נגזר בעיקר מסוגי לתת; נמדד ב־SRM/Lovibond.
Collagen (קולגן) → חלבון באיזינגלס (חומר הבהרה).
Conditioning (קונדישנינג / יישון) → תקופת הבשלה אחרי התסיסה הראשונה
Contract Brewing (בישול חוזי) → מבשלה מייצרת בירה עבור מותג אחר.
Copper (סיר בישול) → כלי מסורתי לרתיחה.
Copper Whirlpool (ווירלפול במערכת בישול) → זרימה משיקית; מרכז משקעים.
Cohumulone (קוהומולון) → תת־חומצת אלפא; יוחסה למרירות “חדה”.
.
Crabtree Effect (אפקט קראבטרי) → שמרים מייצרים אתנול גם בנוכחות חמצן כשיש גלוקוז גבוה.
D
Decoction Mash (דיקוקשן מאש) → שיטת מאש בה מרתיחים חלק מתערובת הלתת ומחזירים.
Degrees Plato (מעלות פלאטו) → סולם לצפיפות תירוש (% תמצית).
Dextrin (דקסטרין) → תוצר לא תסיס מזני לתת מסוימים; מוסיפות גוף ו
Dextrins (דקסטרינים) → קבוצת סוכרים מורכבים; גוף ומתיקות.
Diacetyl (דיאצטיל) → טעם חמאתי / טופי; בכמות גבוהה – פגם.
Diacetyl Rest (מנוחת דיאצטיל) → שלב בו מעלים טמפ’ תסיסה לפירוק דיאצטיל.
Diastatic (דיאסטטי) → מתאר אנזימים מפרקי עמילן בלתת.
Dimethyl Sulfide – DMS (די-מתיל סולפיד) → טעם תירס מבושל; כמות נמוכה מקובלת בלאגרים. נחשב פגם בכמות מסוימת תלוי סגנון
Dissolved Oxygen – DO (חמצן מומס) → חמצן בנוזל.
Draught Beer (בירה מהחבית) → בירה מחבית/קאסק/מיכל תסיסה.
Dry Hopping (דריי הופינג ) → תוספת כשות בתסיסה.
Dual Purpose Hops (כשות כפולה) → זני כשות לשימוש כפול – מרירות וארומה.
E
Emmer Wheat (חיטת אמר) → דגן קדום; מוסיף גוף וחמיצות קלה.
Endosperm (אנדוספרם) → מאגר העמילן בליבת גרגר השעורה; מתפרק לסוכרים.
Enterobacteriaceae (אנטרובקטריה) → חיידקים מזהמים; טעמי ירק/חמוץ.
Ergosterol (ארגוסטרול) → סטרול בתאי שמרים; חיוני לקרום התא.
Essential Hop Oils (שמנים אתריים בכשות) → חומרים נדיפים; טעם וארומה.
Esters (אסטרים) → תרכובות נדיפות מתסיסה; ארומה פירותית.
Ethanol (אתנול / אלכוהול) → האלכוהול המרכזי בבירה.
Ethyl Acetate (אתיל אצטט) → אסטר נפוץ; בארומה אגס/ממס בריכוז גבוה.
Export (אקספורט ביר) → בירות שיועדו במקור לייצוא; לרוב חזקות יותר.
F
Farnesene (פרנסן) → שמן אתרי בכשות; ניחוחות ירוקים/פרחוניים.
Fermentable Sugars (סוכרים מותססים) → הבסיס סוכרים התסיסם בתירוש
Fermentation (תסיסה) → תהליך ביולוגי בו שמרים מפרקים סוכרים לאתנול
Fermentation Lock (נשם לתסיסה) → שסתום חד־כיווני; מאפשר ל־CO₂ לצאת בלי כניסת מזהמים.
Fermenter (מיכל תסיסה) → מיכל לניהול התסיסה; לרוב נירוסטה, כולל בקרה.
Ferulic Acid (חומצה פרולית) → חומצה הנוצרת בלתת; משמשת מקור לתרכובת 4-VG (טעמי ציפורן/פלפל בשמרי חיטה).
Final Gravity – FG (צפיפות סופית) → הצפיפות אחרי שהתסיסה הסתיימה; משמש לחשוב ABV.
Fining (פיינינג / הבהרה) → הוספת חומרים מצלילים לשקיעת חלקיקים. מצליל את הבירה
First Runnings (ניקוז ראשון) → התירוש הראשון שיוצא מהמאש; מרוכז מאוד.
Flocculation (פלוקולציה / שיקוע) → נטייה של שמרים או חלבונים להיצמד ולשקוע.
Foam (קצף) → תוצאה של חלבונים ו־CO₂; יציבות מושפעת מטאנינים/חומצות איזו־אלפא.
Forced Carbonation (פחמוץ מאולץ) → החדרת CO₂ לבירה מוכנה בלחץ חיצוני.
Fresh Hopping (פרש הופינג / כשות טרי) → שימוש בכשות שנקטף טרי ללא ייבוש.
Fusel Alcohols (פיוזלים / אלכוהולים גבוהים) → תוצרים משניים מתסיסה בטמפ’ גבוהה; טעמי ממס/חריפות.
G
Germination (נביטה) → שלב בלתת בו יוצאים נבט ושורש
Glycogen (גליקוגן) → מאגר אנרגיה בתאי שמרים; חשוב לחיוניות.
Glycoproteins (גליקופרוטאינים) → תורמים ליציבות קצף.
Grainy (טעמי דגן) → טעם של דגן
Grist (גריסט / תערובת לתת) →תערובת הלתת הגרוס למאש.
Gruit (גרויט) → תערובת עשבי תיבול ששימשה לפני עידן הכשות.
Gravity of Wort (צפיפות תירוש) → מדד ריכוז הסוכרים; כולל OG/FG.
Gushing (גאשינג / התפרצות) → התפרצות בירה בעת פתיחת בקבוק; נגרמת מזיהומים או גיזוז יתר
Gypsum (גבס / קלציום סולפאט) → מינרל לטיפול מים; מחדד מרירות/כשות.
Gram-Negative Bacteria (חיידקי גראם שליליים) → מזהמים אופייניים; מופיעים ורוד בבדיקת גראם.
Gram-Positive Bacteria (חיידקי גראם חיוביים) → מופיעים סגול בבדיקת גראם; חלקם מזהמים.
H
Hand Pump (משאבת יד) → מכשיר מזיגה ידני למערכות קאסק (ללא CO₂ חיצוני).
Haze (עכירות) → נגרמת מחלבונים, טאנינים, אוקסלטים או מיקרואורגניזמים.
Head Retention (שמירת קצף) → יכולת הקצף להחזיק זמן בכוס.
Heat Exchanger (מחליף חום) → מתקן לקירור מהיר של תירוש.
Homebrewing (בישול ביתי) → ייצור בירה ביתית.
Hop Back (הופ-בק) → כלי שבו עוברת בירה דרך כשות → ארומה נוספת.
Hop Oils (שמנים אתריים בכשות) → רכיבים נדיפים המעניקים ארומה.
Hop Resins (שרפי כשות) → מכילים חומצות אלפא/בטא – מקור המרירות.
Hops (כשות) → פרחי נקבה מצמח מטפס; מוסיפים מרירות, ארומה ושימור.
Hopping (הוספת כשות) → תהליך הוספת כשות בבישול/תסיסה.
Hot Break (הוט ברייק) → שקיעת חלבונים בתחילת רתיחה.
Humulene (הומולן) → שמן אתרי בכשות.
Husk (קליפה) → קליפת הדגן; משמשת כפילטר בלאוטרינג.
Hydrometer (הידרומטר) → מכשיר למדידת צפיפות נוזלים.
High-Gravity Brewing (בישול גרביטי גבוה) → תסיסה לוורט מרוכז ודילול אח"כ.
I
Ice Beer (בירת אייס) → תהליך של הקפאה חלקית, הוצאת הקרח → מעלה אלכוהול ומרוכזות.
Immersion Chiller (צ’ילר טבילה) → סליל מתכת שמכניסים לתירוש חם ומקררים במים זורמים.
Immobilized Yeast (שמרים מקובעים) → שמרים "מחוברים" למצע; משמשים להאצת תהליכים.
Infusion Mash (מאש אינפוזיה) → שיטת מאש בה מוסיפים מים חמים להגעה לטמפ’ רצויות.
Inoculate (הוספת שמרים) → החדרת שמרים/חיידקים לנוזל.
International Bitterness Units – IBU (יחידות מרירות בינלאומיות) → מדד רשמי למרירות (מ"ג איזו-אלפא לליטר).
Irish Moss (אייריש מוס) → אצה טבעית; משמשת כחומר הצללה
Isinglass (איזינגלס) → קולגן טבעי; חומר הצללה
K
Keg (קֶג / חבית מתכת) → כלי מתכת לאחסון והגשה בלחץ.
Keiselguhr (קיזלגור / אדמת דיאטומים) → עזר סינון; יוצר "עוגת" סינון
Kilning (קלייה / קילנינג) → שלב ייבוש לתת; מייצר צבע וארומות בלתת
Kraeusen (קראוזן) → קצף סוער בתסיסה; גם שיטה להגזה טבעית.
L
Lace (תחרת קצף) → דוגמת קצף שנשארת על הכוס,מעיד לרוב על כוס נקיה
Lactic Acid (חומצה לקטית) → חומצה אורגנית; נגרמת ע"י לקטובצילוס/פדיאוקוקוס.
Lactobacillus (לקטובצילוס) → חיידק יוצר חומצה לקטית; פגם בבירה רגילה, נהדר בבירה חמוצה.
Lager (לאגר) → בירה מותססת בתסיסה תחתונה בטמפ’ קרה.
Lager Yeast (שמרי לאגר) → Saccharomyces pastorianus; תסיסה קרה, טעמים נקיים.
Lagering (לאגרינג) → יישון קר; מייצב טעמים.
Lauter Tun (לאוטר טאן) → כלי עם רשת תחתונה; מפריד תירוש מהדגן.
Lautering (לאוטרינג / סינון) → שלב הפרדת התירוש מהדגן.
Lightstruck / Skunked (בירה "סקאנקד") → פגם מריח בואש/גופרית; נגרם מחשיפה לאור UV. סוג של חמצון
Liquor (מי בישול) → מונח למים המשמשים במאש ובבישול.
Lovibond (לוביבונד) → סקאלת צבע לדגנים ולבירה.
Low-Alcohol Beer (בירה דלת אלכוהול) → מיוצרת בהסרת אלכוהול או תירוש דליל.
Lupulone (לופולון) → חומצת בטא בכשות; מוסיפה מרירות עדינה.
M
Malt (לתת) → דגן מונבט ומיובש; מקור סוכרים, צבע וטעמים.
Malt Extract (תמצית לתת) → רכז נוזלי או יבש.
Malt Agar (אגר לתת) → מצע תרבית לשמרים/חיידקים במעבדה.
Maltose (מלטוז) → סוכר דו־פחמני עיקרי בתירוש.
Maltotriose (מלטוטריאוז) → סוכר תסיס נוסף; פירוק תלוי שמרים.
Mash Tun (מאש טאן) → כלי בו מתבצע המאש.
Mashing (מאשינג /מאש/השריה) → תהליך החימום וההשריה של לתת.
Mashing Out (מאש אאוט) → העלאת טמפ’ המאש ~77°C לעצירת אנזימים.
Mash Filter (פילטר מאש) → מערכת סינון בלחץ; מעלה יעילות.
Melanoidins (מלנואידינים) → תרכובות צבע/טעם כהות מריאקציית מאייארד.
Mercaptans (מרקפטנים) → תרכובות גופרית; ריח בואש, פגם מאור שמש.
Milling (טחינה) → גריסת גרעיני לתת;על מנת לנצל כמה שיותר מהלתת
Modification (מודיפיקציה) → דרגת פירוק פנימי של גרעין בהלתתה.
Modified Malts (לתת מודיפיקטיבי) → לתת עם פירוק מלא; קל לעיבוד במאש אינפוזיה.
Mouthfeel (תחושת פה) → תחושת הפה בעת שתית הבירה.
Musty (טחוב) → טעמי עובש/אחסון ישן; פגם.
Myrcene (מירסן) → שמן אתרי בכשות; ניחוחות הדריים/טרופיים.
N
Nitrogen (חנקן) → גז המשמש להגזה בסגנונות מסוימים; יוצר קצף סמיך וקרמי.
Nitrogenation (חנקון) → תהליך החדרת N₂ לבירה.
Nitrosamines (ניטרוזאמינים) → תרכובות חנקן מסרטנות; כיום כמעט לא קיימות בלתת מודרני.
Noble Hops (כשות אצילית) → זנים אירופאיים מסורתיים (Saaz, Hallertau, Tettnang, Spalt).
O
Oasthouse (בית ייבוש כשות) → מבנה חקלאי לייבוש כשות אחרי הקטיף.
Oats (שיבולת שועל) → דגן פופלרי לבירה; מוסיף גוף, קרמיות ומרקם חלק (במיוחד בסטאוטים ו־NEIPA).
Original Gravity – OG (צפיפות התחלתית) → ריכוז הסוכרים בתירוש לפני התסיסה.
Oxalic Acid (חומצה אוקסלית) → גורמת לגבישי סידן־אוקסלט; בעיה של עכירות.
Oxidation (חמצון) → תהליך כימי בחמצן; טעמי קרטון/יין ישן. פגם בבירה
Oxidized (מחומצן) → תיאור בירה שנפגעה מחמצון.
P
Palate (חיך) → תחושת הטעם הכוללת בפה.
Papain (פפאין) → אנזים מפרק חלבון (מאננס); מפחית עכירות.
Paraflow (מחליף חום לוחות) → מערכת לחימום/קירור תירוש
Pasteurisation (פסטור) → טיפול בחום לבירה; עשוי לשנות טעם.
Pediococcus (פדיאוקוקוס) → חיידק; מזהם בבירות נקיות, יוצר חומציות רצויה בסאוור.
pH (פי־אייץ') → מדד חומציות/בסיסיות; קריטי במאש ותסיסה.
Phenols (פנולים) → תרכובות ארומטיות שמגיעה מזני שמרים מסוימים; נותנות טעמי פלפל/ציפורן.
Pitching (פיצ’ינג) → הוספת השמרים לתירוש.
Plato (פלאטו) → סולם למדידת ריכוז סוכרים בתירוש.
Polyphenols (פוליפנולים) → מולקולות מהלתת/כשות; אחראיות על עפיצות, צבע.
Primary Fermentation (תסיסה ראשית) → שלב ראשי (ימים–שבועות) בו רוב הסוכרים מותססים.
Priming (פריימינג / סוכר לגיזוז) → הוספת סוכר להגזה טבעית בבקבוק/חבית.
Proteolytic Enzymes (אנזימי פרוטאז) → מפרקים חלבונים; מונעים עכירות.
PCR (תגובת שרשרת פולימראז) → כלי מעבדה; לזיהוי מזהמים/שמרים בבירה.
Q
Quinones (קינונים) → תוצרי חמצון של פוליפנולים; קשורים לטעמי התיישנות.
R
Racking (רקינג / העברה) → העברת בירה לכלי נקי, להפרדת משקעים.
Reinheitsgebot (חוק הטוהר הגרמני) → חוק משנת 1516; מים, לתת, כשות בלבד (שמרים נוספו מאוחר יותר).
Residual Alkalinity (אלקליניות שיורית) → יכולת מים להתנגד לשינוי pH.
Residual Sugar (סוכר שיורי) → סוכרים שנותרו לאחר תסיסה.
Resin (שרף) → תרכובות בכשות; מקור המרירות (חומולון, לופולון).
Shive (שייב) → פקק עליון בקאסק עם חור אוורור.
Silica Hydrogel (סיליקה הידרוג’ל) → תוסף הצללה, סופח חלבונים.
Slack Malt (לתת "רטוב") → לתת שספח לחות; מאבד רעננות.
Spent Grains (דגן משומש) → שאריות דגן אחרי המאש
Starch (עמילן) → מאגר סוכרים בגרעין; מתפרק במאש.
Sterols (סטרולים) → שומנים בתאי שמרים; נחוצים לגמישות קרום התא.
Strike Temperature (טמפ’ סטרייק) → טמפ’ מי המאש בתחילת התהליך.
Sucrose (סוכרוז) → סוכר לבן שולחני; משמש כתוספת או סוכר לגיזוז
Sunstruck Beer (בירה סקאנקד / Lightstruck) → פגם אור; ריח "בואש".
Sulfur (גופרית) → ניחוחות גפריתיים (ביצה, גפרור); תוצר שמרים מסוימים.
Sunstruck Beer / Skunked (בירה סאנסטראק / סקאנקד) → פגם אור; ריח "בואש".
T
Tannins (טאנינים) → חומרים פנוליים מהלתת/כשות; בעודף → עפיצות/יובש.
Temperature Rests (מנוחות טמפ’) → עצירות במאש לשינוי פרופיל סוכרים.
Temperature-Programmed Mashing (מאש מדורג) → תוכנית חימום של גלוקן/חלבון/עמילן.
Testa (טסטה) → שכבת מגן פנימית בגרעין; חלק מהקליפה.
Top Fermentation (תסיסה עליונה) → תסיסה אופיינית לאייל; שמרים צפים מעלה.
Trehalose (טרהלוז) → סוכר בתאי שמרים; מגן מלחץ/חום.
Trub (טראב / משקעים) → חלבונים, טאנינים, חלקיקי כשות ששוקעים ברתיחה/קירור.
Turbidity (עכירות) → תירוש/בירה עכורה; לרוב פגם.
U
Unitank (יוניטאנק) → מכל משולב לתסיסה ויישון (CCT).
V
Vacuum Evaporation (אידוי בוואקום) → שיטה להוצאת אלכוהול בלחץ נמוך.
Vicinal Diketones – VDK (דיאצטיל ודומיו) → תרכובות חמאה/טופי; פגם תסיסה.
Vitality (חיוניות שמרים) → מדד קצב מטבולי ויכולת תסיסה.
Volatile Compounds (תרכובות נדיפות) → מולקולות שמתאדות; אחראיות לריחות וארומות.
Volumes of CO₂ (נפחי CO₂) → מדד הגזה בבירה; כמה ליטרים גז בליטר נוזל.
Vorlauf (וורלוף / מחזור תירוש) → החזרת הנוזל הראשון לראש המאש לניקויו.
W
Wallerstein Media (מצעי ולרשטיין) → מצע מעבדה לזיהוי שמרים/בקטריות.
Water (מים) → המרכיב העיקרי (90%+); ההרכב המינרלי קובע סגנון וטעם.
Water Treatments (טיפולי מים) → התאמת מינרלים/pH (CaSO₄, CaCl₂, חומצות).
Wet Hopping (ווט הופינג / כשות ירוק וטרי) → שימוש בכשות טרי שנקטף.
Whirlpool (ווירלפול / מערבולת) → סחרור תירוש אחרי רתיחה; מרכז משקעים.
Widget (ווידג’ט) → קפסולה בפחיות; משחררת N₂ ליצירת קצף קרמי.
Wild Yeasts (שמרי בר) → שמרים לא־מבייתים (ברט); לעיתים מזהמים ולעיתים חלק מהסגנון.
Wort (וורט / תירוש) → נוזל מתוק מהמאש והרתיחה; הבסיס לפני תסיסה.
X
Xylose (קסילוז) → חד־סוכר מצמח; תרומה קטנה לתירוש.
Y
Yeast (שמרים) → פטריות חד־תאיות; מתסיסות סוכרים לאתנול ו־CO₂.
Yeast Cake (עוגת שמרים) → משקע שמרים דחוס בתחתית מכל תסיסה.
Yeast Pitching (פיצ’ינג שמרים) → שלב החדרת שמרים לתירוש מקורר.
Z
Zymase (זימאז) → מכלול אנזימים בשמרים; אחראים להפיכת סוכרים לאתנול ו־CO₂.
Zymomonas (זימומונס) → חיידק מזהם (Z. mobilis); יוצר חמיצות וטעמי ירק.
Zymurgy (זימורגיה / מדע התסיסה) → תחום מדעי העוסק בהתססה (בירה, יין, לחם)